适士
拼音读音
适士 (適士) 是一个汉语词语,拼音是shì shì。
拼音: shì shì
注音: ㄕˋ ㄕˋ
近同音词: 逝世(shì shì)事事(shì shì)世事(shì shì)视事(shì shì)释释(shì shì)世势(shì shì)螫噬(shì shì)饰室(shì shì)逝逝(shì shì)筮氏(shì shì)示世(shì shì)释事(shì shì)室事(shì shì)噬螫(shì shì)式式(shì shì)侍视(shì shì)试市(shì shì)筮仕(shì shì)试事(shì shì)适室(shì shì)释氏(shì shì)适世(shì shì)适适(shì shì)世世(shì shì)事实(shì shí)实施(shí shī)实事(shí shì)时时(shí shí)适时(shì shí)史诗(shǐ shī)时事(shí shì)史实(shǐ shí)实时(shí shí)失事(shī shì)时势(shí shì)失实(shī shí)誓师(shì shī)师事(shī shì)失势(shī shì)诗史(shī shǐ)时世(shí shì)失时(shī shí)时食(shí shí)时适(shí shì)失恃(shī shì)豕视(shǐ shì)豕虱(shǐ shī)豕食(shǐ shí)使事(shǐ shì)十使(shí shǐ)十时(shí shí)十事(shí shì)十势(shí shì)事始(shì shǐ)事使(shì shǐ)屎诗(shǐ shī)士史(shì shǐ)实实(shí shí)师氏(shī shì)师师(shī shī)士师(shì shī)识视(shí shì)识事(shí shì)实是(shí shì)侍史(shì shǐ)侍食(shì shí)诗师(shī shī)姼姼(shí shí)诗什(shī shí)祏室(shí shì)世氏(shì shì)诗势(shī shì)视师(shì shī)食事(shí shì)施事(shī shì)食时(shí shí)食食(shí shí)石师(shí shī)施施(shī shī)诗室(shī shì)石室(shí shì)试诗(shì shī)饰始(shì shǐ)尸事(shī shì)史事(shǐ shì)
解释: 词语解释适士shì shì◎上士。古代官阶之一。其地位次于下大夫,高于中士。一般由大宗世嫡者担任。《礼记 · 祭法》:“适士二庙一坛。”郑玄注:“适士,上士也。”孙希旦集解:“愚谓适士,谓大宗世适为士者也。”《周礼 · 天官 · 序官》“宰夫,下大夫四人,上士八人,中士十有六人,旅下士三十有二人”清孙诒让正义:“凡诸官上士,《王制》...
要了解更多,可以查看【适士的意思】